על חוות דעת מומחה בהליך המשפטי
מי שמבקש לנקוט בהליך משפטי או להתגונן מפניו חייב פעמים רבות להצטייד בחוות דעת של מומחה לצורך הוכחת טענותיו. הכלל הינו, כי בעל דין שמבקש להוכיח טענות שאינן בגדר עובדות, אלא מסקנות (או סברות), מעובדות מסויימות, חייב להוכיחן באמצעות חוות דעת מומחה ערוכה בהתאם לדרישות הדין.
מהן מסקנות שחובה להוכיחן באמצעות חוות דעת ? ככלל, מידע שאדם אינו יכול לקלוט בחושיו הינו בגדר מסקנה שנדרשת לגביה חוות דעת. לדוגמא, הליך בתחום של ליקויי בניה. עצם קיום ליקויי הבניה, הסיבות שגרמו להם, הדרכים לתיקונם ועלויות התיקונים הינם בגדר מסקנות שרק מומחה יכול לקבוע אותן. מי שאינו מומחה בתחום זה אינו יכול לקבוע מסקנות אלו, ובית המשפט לא יקבל את עדותו בנושא.
מיהו מומחה ? מומחה הינו בדרך כלל בעל השכלה פורמלית ונסיון בתחום הרלבנטי. חוות דעת של מומחים נדרשת בתחומים שונים, כך למשל, לגבי נזקי גוף נדרשים מומחים בתחום הרפואה, לגבי מקרקעין ובניה מהנדסים ושמאים, בתיקים כלכליים רואי חשבון וכלכלנים וכד'. מובן שיש חשיבות מבחינת המשקל הראייתי שמייחס בית המשפט, למידת בקיאותו של המומחה בתחום הרלבנטי לגביו הוא נדרש לחוות את דעתו.
לעיתים חוות הדעת נדרשת עוד בטרם נקיטת ההליך המשפטי וזאת על מנת לבסס את התביעה, ולא ניתן להגיש את התביעה בלא לצרף אליה חוות דעת (כגון בתחום של ליקוי בניה). במקרים אחרים ניתן לצרף את חוות דעת המומחה גם לאחר נקיטת ההליך במסגרת שלב הגשת הראיות.
חוות הדעת שעורך המומחה ומוגשת לבית המשפט כראיה, כמוה כעדותו של המומחה בהליך המשפטי, כאילו נמסרה במסגרת החקירה הראשית של העדים. לבא כח הצד שכנגד עומדת הזכות לחקור את המומחה שכנגד אודות האמור בחוות דעתו במטרה לטעת ספק בלב בית המשפט במסקנותיו, במקצועיותו ובאמינותו של המומחה. לשם חקירתו חייב המומחה להתייצב בבית המשפט. לא התייצב המומחה להחקר, עלול הדבר להביא למחיקת חוות הדעת באופן שלא ניתן יהיה להסתמך עליה.
פעמים רבות, בוחר הנתבע להגיש כנגד חוות הדעת שהגיש התובע, חוות דעת נגדית מטעמו, אשר בדרך כלל, סותרת במידה כזו או אחרת, את חוות הדעת מטעם התובע. לעיתים קרובות נוהג בית המשפט למנות אף מומחה מטעמו אשר עורך אף הוא חוות דעת לגבי הנושא שבמחלוקת, על מנת לסייע לבית המשפט להכריע בין שתי חוות הדעת הנוגדות שבפניו. לרוב, בית המשפט בוחר לאמץ את חוות דעת המומחה מטעמו, שכן הינו מניח כי חוות דעתו הינה זו שמשקפת בצורה האוביקטיבית ביותר את נשוא המחלוקת. לצדדים שמורה זכות להציג למומחה מטעם בית המשפט שאלות בכתב לגבי חוות דעתו וכן לזמנו להחקר על חוות דעתו. כאשר בית המשפט בוחר שלא למנות מומחה מטעמו, הינו מחליט לפי שיקול דעתו אם ועד כמה לאמץ איזו מחוות דעת שהגישו הצדדים.
חשוב לציין, כי בית המשפט אינו מחויב לקבל את האמור בחוות הדעת המוגשת מטעם צד מסויים ואף מטעם המומחה שמונה על ידו, ויש לו שיקול דעת רחב בענין זה, והוא רשאי לקבל את הנאמר בהן באופן מלא או חלקי או אף לדחותן כליל.
על חוות דעת מומחה להיות ערוכה בהתאם לכללים שנקבעו בפקודת הראיות, ובין היתר, על המומחה לפרט בה את פרטי השכלתו ונסיונו וכן להצהיר כי אין לו כל ענין בנשוא חוות הדעת.
מומחה אינו יכול להיות מי שיש לו ענין בנושא לגביו התבקש לחוות את דעתו. קיומו של קשר כזה פוגם באוביקטיביות הנדרשת מחוות הדעת ועלולה להביא בסבירות גבוהה לפסילת חוות דעת המומחה.
רשימה זו הינה למידע כללי בלבד ואין היא מהווה בשום מקרה תחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
